[פלודערן]. (ערכין יז). הוא עושה מעשה פטיט לפי' אמרה תורה יביא קרבן פטיט פי' פטפט והשמיע קולו בלשון הרע לפי' יביא קרבן פטיט לפרים שמשמיעין קול בכל שעה (ב"ר פ' עא) ויאמר להם השלום ביניכ' לבינו ויאמרו שלום ואין פטטין את בעי הנה רחל בתו באה הדא אמרה שהדיבור מנוי בנשים (בויקרא רבה ויהי ביום השמיני) למי מדינים למי שיח למאן דיונין למאן פטטין (ובפ' סביב שלומית בת דברי) דהוו פטטא שלם ליך שלם עליכון (בסוף ברכות ירושלמי) כל פטטיא בישין ופטטיא דאורייתא טבין (בב"ב קי) חוץ מזקן אחד שהיה מפטפט כנגדו ומה בת בנו הבאה מכח כחו וכו' (מנחות סה) חוץ מזקן אחר שהיה מפטפט כנגדו ואמר משה רבינו אהב ישראל ויודע שעצרת יום אחד וכו' (סוטה מג ב"ב קט) לקח לו מבנות פוטיאל לאו דאתי מיתרו שפיטם עגלים לאלילים לא דאתי מיוסף שפיטפט ביצרו וכו' עד דאתי מבנות פוטיאל תרי משמע כלומר משנים שפיטמו קאתי פנחס (גיטין נז) וכשמת אמרה להן ספדו לזה שפטפט ביצרו יותר מיוסף: