[נאקיט] (דמאיפ"א) ומפרישין אותו ערום בין השמשות פי' מפרישין אותו ערום שאינו טעון ברכה שאם היה טעון ברכה לא היו מפרישין שאסור להזכיר את השם כשהוא ערום בין השמשות חדא היא דתניא ספק חשיכה ספק לא חשיכה וכו' עד אבל מעשרין את הדמאי תנא חלפתא בן שאול אומר מחללין דמאי במרחץ שאינו טעון ברכה הא ודאי טעון ברכה רבי מנא בעא קמי רבי יודן כיצד הוא מברך א"ל אם היו פירות על פדיון מעשר שני אם היו מעות על חילול מעשר שני: