|
עכר [טריב איינשרומפען] (מנחות צ) אלא שהלח נעכר והיבש אינו נעכר פי' שהלח נעכר מלמטה ומתערב ומתבלבל ואינו צלול וממה שנתקרש בכלי יוצא לחוץ בגמ' כתיב נעקר בק' דלת נעקר ומגויה דמנא קא אתי כלומר מתוך הכלי צפין הבירוצין ועולין למעלה והיבש אינו נעקר מתוך הכלי הבירוץ ואינו צף ולא נכנס בתוך הכלי לפי חול (ברכות כה) וי"א עוכרן ברגליו (חולין מא) אמר רבא בעכורין שנו. (נדה יא) אימר שמש עכרן. (ב"ק צט) אמר ליה ליעכר מוחך פי' קללו כלומר יתבלבל מוחו. ס"א לעכל מוחך ובגמ' דגזל מטבע הני מילי בצלולין דקא חזו ליה אבל בעכירין דלא קא חזו ליה לא: ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|