[איין מאאס] (ערובין כט) ליטרא ירק בעוכלא תבלין (בב"ב צ) מפורש כמה עוכלא אחד מחמשה ברובע הקב והקב ששה ביצים והוא ביצה וחומשא דביצה (סוטה ט) מניין לרבות תרקב וחצי תרקב קב וחצי קב רובע וחצי רובע תומן וחצי תומן ואפי' עוכלא ת"ל כי כל סאון סואן ברעש. (ב"ב פה) אמאי פשטת ליה מהאי דמחויי מאה עוכלי בעוכלא פי' כמה מדות מדדו כאן כלומר תמהו עליה ותרצו אותה. תירוצין הרבה (כתובות נג) ואע"ג דאיכא למימר זוזי אנסוה דאמינא כמאן דמחי ליה מאה עוכלי בעוכלא פי' מאה מכות (א"ב פי' רש"י בההיא דכתובות רצועה שבראשה ברזל כמין משקולת קטנה ששמה עוכלא ובשנוי מעט פי' רשב"ם בההיא דב"ב ולא נהירא כי עוכלא שם מדה ולא שם משקל הוא אלא משל היה מורגל בזמנם כלומר הכוהו מאה מדות תחת מדה אחת):