|
עטר [וועקריימען]. (נדרים לז). עיטור סופרים פי' לשון עטירה הוא תרגום לא סרו לא עטרו וכן הא (גיטין פו) בגמרא גופו של גט ופטור ועטיר כלומר פטור ומסולק ונראין הדברים שבתחלה אנשי כפרים לא הוו דייקי במקרא והוו קרי וסעדו לבכם ואחר תעברו. קדמו שרים ואחר נוגנים צדקתך כהררי אל ומשפטיך תהום רבה והוו משתבשי באלו מילי בההוא זמן וסברי דהכי דקדוק משום דהכי מסתבר ואתו סופרים וסלקו להני ווי והוו קרי אחר תעברו אחר נוגנים משפטיך תהום רבה וכד חזו סופרים קא עטרי להו להלין ווי הוו קרי להו להלין מילי עיטור סופרים ואתא ר' יצחק ואורי דקבלה אינון הלכה למשה מסיני ועד דורות קרובים להשתא הוו משתבשי וקראו ולא ישמע על פיך וסופרי מגמרי דלא מקרי בוי"ו: ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|