[צוזאממען העפטן צווייגען] (מנחות צו) וארבע' סניפין של זהב היו שם מפוצלין מראשיהן שהיו סומכין בהן (תענית כה) וי"א סניפין עשאום פירוש פלימו אמר כל כך נתארכו שהותירו אמה לכאן ואמה לכאן וי"א כל כך נתארכו שחתכו מהם ועשו מן החתיכות סניפין בין הקורות העליונות לקורות התחתונות פ"א שהיו הקורות מסונפין זה עם זה ונתחברו (כלים פכ"א) בחוט ובמשיחה באמה ובסניפין פי' אלו הסניפין ראשי המגירה הנעשין מן מן העץ וי"א כמו סניפין אחרים (הוריות יג) אף בבית המשתה עושה אותן סניפין פי' שמושיבין אותן בצד הזקנים מפני כבוד אביהן דהויין סניפין לזקנים כסניף זה שעושין לקורה גדולה אמר רבא ובחיי אביהן הוא דעושין אותן סניפין מפני כבוד אביהן. (ברכות מז) אבל עושין אותו סניף לעשרה פי' דאי הוו תשע וקטן מברכין עמו נברך אלהינו (ב"מ פ) והיה בו מום אחד וסנפו בין המומין פי' חברו בין המומין אלו שלא היו בה שמערים ואמר איני משבח אותה נגחנית נשכנית היא ובדק ולא מצא בה מומין אלו סבור כשם שאין אלו כך אין זה ולבסוף נמצאת בה הרי זה מקח טעות מום זה ומום אחר שפירש לו ומום שהיה בה בראשונה ואמר מום זה בה ומום פלוני ופלוני אף על פי דסנפו ההוא הוה ליה למבדק בריש וסביר וקביל (ב"ב ד') סניפי דיכי לבר פי' מוציא ראשי הקנים ודפנא שהוא הקנים העומדים לחיזוק המחיצה לחוץ. פ"א דלכי גדיל להוציא ליכוין דלהוו רישייהו דהוצי כייפי לבר לאותו צד של חברו (א"ב פי' בלשון יוני חבור ודבוק):