[שוחא מוט האלץ זאהלע] (עדיות פ"ב על הסנדל של סיידים שהוא טמא מדרס פי' לאחר גמר בניין סדין את הכותל בסיד בלוח שהוא כשיעור סנדל ויש בו רצועות שאוחזין בהן ומעבירו על הסיד כמה פעמים עד שנעשה שעיע פ"א כלי שיש לבנאים שדומה לסנדל ויש שעושין של ברזל ויש שעושין של עץ ובשעת שטחין הבית מחליקין בו וכגון זה כף של סיידים שפירשנו בערך כף. פ"א פועלין המסיידין בתים עושין להן סנדלים בשביל הסיד שהוא חם וקשה לרגל או למנעל. (אהלות פי"א) סנדל של עריסה שפחתו פי' כשרגלי המטה אינן שוין משים חתיכת לוח תחת רגל הגבוה ואותה חתיכה מצד אחת עבה ומצד אחת דקה ואותו לוח נקרא סנדל (כלים פי"ד) סנדל בהמה של מתכת טמאים (שבת נט) פי' למאי חזי א"ר לשתות בו מים במלחמה וכו'. (פרה פ"ב) עשה לה סנדל בשביל שלא תחליק פי' פרסותיה של פרה הן סדוקות וכשהיא הולכת בחלקלקות נופלת לפיכך עושין לה סנדל שלא תחליק (נגעים פי"ג) סנדליו וטבעותיו בידיו (שבת ס') אבל לא בסנדל מסומר גמ' מאי טעמא גזרו ביה רבנן משום מעשה שהיה כמפורש (שם. יבמות קב) סנדל התפור בפשתן אין חולצין בו (בכורות מ כריתות ז) (נדה כד) המפלת סנדל או שליא פי' חתיכה של בשר כצורת סנדל (יבמות קג) סנדל של נחת של עבודת אלילים לא תחלוץ פי' סנדל שאלילים נחה עליו לא תחלוץ כמו כן לכתחילה (אבות פ"ד) רבי יוחנן הסנדלר פי' עושה סנדלים (א"ב פי' בל' יוני ורומי מין מנעל והאומן העושה מנעלים אלו נקרא סנדלר תרגום ירושלמי ועד שרוך נעל ועד רצועא דסנדלא):