[בעוועגן] (חולין כד) שני חצאי זתים שהן תחובין בקיסא והסיטן (ב"ב ט) כמה יהא הסיט נבלה יוכיח דמטמא בגדים ואין מטמא אדם (זבין פ"ה) המסיט את הזב או שהזב מסיטו והנושא תרגום ירושלמי דייסיט. פי' הסיט כדאמר ר"ל קנה בקומטו של טהור ונגע בזב טמא וזהו הסט משא"כ במת והסט גופו נדנוד בל' הקדש ומי שנשא כלום כבר הסיטו שהנושאה מסיטה לפי שמתנדנדת בכחו ועיקרו בל' לע"ז אסטיי"רי: