[אפען] (ערובין ד) הללו שוחקות והללו עציבות פי' שמודדין בטפח שאצבעותיו פתוחות כי היכי דטפיאן פורתא (סוכה ה) עושה לה טפח סוחק. (ערובין פג) רבי יוסי אומר שתי בצים סוחקת פי' האצבעות סדוקות מרווחות כדרך השוחק שפוסק שפתיו והעצב מדביקן (א"ב בנוסחאות כתוב שחק בכלהו ולא סחק):