[וואנדע. אבשלאגען] (שבת סב) נעשה נמקים נמקים נעשה נקפים נקפים פי' כעין נקוף ומתמקמק. (יומא נג) הוה אזיל לאחוריה עד דהוה מינקפן כרעיה (א"ב בנוסחאות כתיב דהוה מינגפן כרעיה תרגום לדחות פעמי לנקוף אסתוורי) (חולין ז) דם ניקוף מרצה כדם עולה. (בסוף מעשר שני סוטה מז) אף הוא ביטל את המעוררין ואת הנוקפין פי' היה מכין לפר בין קרניו כשבאין לשוחטו כדי שיפול (בסוף פיאה) אין נאמנין עליו לומר של זיתי ניקוף הוא פי' הנשאר באילן אחר שנמסקו הזיתים אותם הזיתים נקראין זיתי ניקוף והן של עניים דכתיב כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך. (ירושלמי) מקום שנהגו להיות דורכין את העוללות יהא העני נאמן לומר יין זה של עוללות הוא ודכוותיה מקום שנהגו להיות מוסקין זיתי ניקוף יהא העני נאמן לומר שמן זה של זיתי ניקוף הוא (חלה פ"ג) זיתי מסק שנתערבו עם זיתי ניקוף ענבי בציר עם ענבי עוללות פי' המסיק המרעיד את האילן כדי שיפלו הזיתים והוא עומד על הארץ והנשאר באילן הן של עני ועולה עליו ולוקטן אחת אחת ונקרא ניקוף (א"ב תרגום וערפתו ותנקפיה תרגום עורף כלב דנקיף כלבא ובלשון פסוק ונקף סבכי היער):