[ערוועקען] (ירושלמי בפ' מי שמתו) תניא קטן שיכול לאכול כזית דגן פורשין מצואתו ומימי רגליו ד"א. בעון קומי רבי אבהו מפני מה פורשין מצואתו ד"א אמר לון מפני שמחשבותיו רעות א"ל ולאו קטן הוא אמר לון ולא כן כתיב כי יצר לב האדם רע מנעוריו א"ר יודן מנערו כתיב משעה שננעור לעולם וזה עוד בב"ר כמפורש בערך יצר: