|
נד [וואנקען בעוועגען] (ב"ב יט) מן הנדיין ומן המחמצן כבר פי' בערך בקע (ב"ב כד) הוו קא דייקי שושמי הוא נידא אפדניה. (נדרים טז) רב אשי נאדי מן טעמיה דאביי פירוש נודד וסר מן טעם דאביי. (סוטה מה) גופא בדוכתיה נפיל רישא הוא דנאדי נפל (קדושין מט) ואזלא נדיא בי קמי שיבבתי כלומר מנדנדת אותי ומגלה דברי כמפורש בערך גדול. (פסחים נ) ובכל מקום שיש נידנוד לעבירה פי' אפילו דומה לדומה לעבירה. (בויקרא רבה זאת תהיה פרשת וזכור) נד קציר נדדתם עליכם קצירן של מלכות קצירו של מלאך המות וקצירן של יסורין: ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|