[זוימען] (יומא כח) אי הכי נגהא ליה פי' הרבה נתאחר לעשות התמיד כשהעם יוצאין למלאכה ופרקינן לשכור פועלים קאמרינן דהיינו קודם היום (תענית כד) נגה עד דמייתי להו רפתא פי' נתאחר להביא להן פת בשעת האוכל: