[באלקאן בוים האלץ]. (תענית טז) אפילו גזל מריש ובנאו בבירה מקעקע כל הבירה כולה ומחזיר מריש לבעליו (סוכה לא) האי כשורא דמטללתא עבדו בה תקנתא משום תקנת מריש. כדתנן (גיטין נה) על המריש הגזול שבנאו בבירה שיתן את דמיו (ב"ק סו) והרי מריש דאיכא שינוי השם דמעיקרא קרוי לה כשורה והשתא טללא ותנן על מריש הגזול שבנאו בבירה שנוטל דמיו מפני תקנת השבים אמר רב יוסף מריש שמו עליו דתניא צלעות הבית אלו המלטוסין והעובים אלו המרישות וכבר פי' בערך מלטס (זבין פ"ד) הקיש על המריש ועל המלבן וכפים מעץ יעננה תרגום ושיפא מגו מרישא עני לה: