[אקסעל] (שבת צב) המוציא בפיו ובמרפקו (ערכין יט) ממלא את החבית מים ומכניסה עד מרפקו (אהלות פ"א). במרפק. (ב"ר פ' מ"ת) אל תירא אברם (ובפ' ס"ו גשה נא ואמשך) והיו אוחזין במרפקו כדי שלא יפול. על כל אצילי ידיו תרגומו על כל מרפקי ידיו פי' שחי ובלע"ז עיטי"לו: