[נאגעל] (שבת סז). ובמסמר הצלוב משום רפואה פי' שכן דרך מי שנתחייב לתלות ממיתין אותו תחילה ואח"כ פושטין אותו וקובעין לו מסמר בעץ ותולין אותו באותו מסמר. (כלים פי"ב). מסמר שהתקינו להיות פותח ונועל בו טמא והעשוי לשמירה טהור פי' אם המסמר עשוי כדי לפתוח בו את הדלת הרי הוא כלי ומקבל טומאה ואם שמו בדלת כדי לשמור המסמר שלא יאבד טהור עד שיצטרפנו מערבו עם כלי אחר ויהיה כלי. מסמר של שולחני שקובע בו הטבלות שלפניו כל זמן שמושיבה לפניו כדי שלא תפול (בריש טבול יום) מסמר שאחר הככר פי' בצק שיוצא מן הככר כמו מסמר ויש מפרש סימן הככר שעושין אחורי הלחם דומה למסמר: