[דעקע. בלייא וואנגע] (כלאים פ"ו) רואין אותו כאלו מטוטלת תלויה בו (שבת נד) לא יצא הגמל במטוטלת. (גמרא) תנא לא יצא הגמל במטוטלת הקשורה לה בזנבה ובחוטרתה אבל יוצאה היא במטוטלת הקשורה לה בשלייתה. פי' חתיכה של בגד שקושרין בשלייתה בשביל שלא תצטנן ועיקרו מן טלת. (תמיד פ"ה) וכיסוי היה לו וכמין מטוטלת נתונה עליו מלמעלה. פי' כסוי זהב דומה לחתיכת בגד שאין לה שפה כטבעה. (כלים פרק י"ב) המטוטלת והמשקולת פי' הבנאין שרוצין שלא יבא הכותל עקום מביאין חבל ובראשו ברזל ומכניס ראש החבל בתוך עץ ותופסו הבנאי בידו ושוקל בו הכותל ואותו ברזל שמו מטוטלת וי"א זהו הברזל שהוא לטורטני והוא ממיני מתכות והוא מטוטלת ושמה בטיית רומאן שהוא עגול כרמון ומשקלו זוז ושנים ומאה ואלף במאזנים שמם משקולות ושמו בלע"ז פודור"ני משקולת החוט של בנאין ששוקלין בו הבנין והיא ענין כובד ועיקרו מן כובד אבן ונטל החול: