[אבמעקען] (שבת עג) המעבדו המוחקו פי' משיר השיער (מגילה יט) נייר מחקא הוא חיפה. (כלים פי"ג) מכתב שניטל הכותב טמא מפרי המחק. פי' קולמוס נחשת ראשו האחד דק עשוי לכתיבה ואחד עב עשוי למחיקה ואין כותבין בו אלא על הדונג או על האבק. (שם פי"ז) קנה מאזנים והמחוק (ב"ב קסג) שטר הבא הוא ועדיו על המחק כשר. (יומא מח) מלא חפניו שאמר מחוקות או גדושות. (ב"ב פח) למחוק לא יגדוש לגדוש לא ימחוק. (גמרא) ת"ר מניין שאין מוחקין במקום שגודשין ת"ר אין עושין את המחק לא של דלעת וכו'. (ב"מ ע) תרגום אביי במחוקתא פי' להביא לתך חטים שהן ט"ו סאה והביא י"ו סאה שעורים פטור ומשני י"ו שעורים מחוקות הן שהן גדושות לתך (כריתות עו) תנן התם בריש מכשירין הממחק את הכרישה פי' מדחק ידו על הכרישה להסיר ממנה הטל (שבת קנג) תניא ר"א אומר בו ביום גדשו סאה פי' בו ביום שהושיבו את ר"א בן עזריה בראש גדשו סאה כלומר מידת הם אהו' קבים והיא מחוקה והוסיפו מדבריהם רבותינו כמה דברים כגון הגדישה שהיא יתירה על העיקר והדברים שהוסיפו מהן להיתר ומהן לאיסור והכל להיות העיקר שמור ומוזהר והוא כגון זה ששנינו נותן כיסו התירו לו לתתו לנכרי שלא יביאהו בעצמו ויחלל שבת זה וכיוצא בו להיתר ולאיסור. כל גזירות שגזרו מקצת מן המותר לעשות גדר לנשאר שהוא אסור מן התורה ור' יהושע אומר בו ביום מחקו סאה פי' העמידו כל דבר על עיקרו לא פחתו ולא הוסיפו אלא התירו העיקר המותר מן התורה ואסרו העיקר שהוא אסור מן התירה שאלו באו להוסיף על דבריהם חוששין שמא יפסדו גם דברי תורה שהן העיקר שיבא אדם להרהר ולומר כשם שזה אינו מן התורה אלא מדרבנן כך זולתי זה יש מן המצוות האחרות מדרבנן כמותי ובאו לגדור ונמצחו פורצין (ירושלמי בריש שבת) ר"א אומר בו ביום גדשו סאה לחבית שמליאה אגוזים כל מה שאתה נותן בהן שומשמין מחזקת פי' הוסיפו גזירות לגדור גדירות רבי יהושע אומר בו ביום מחקו סאה לא הוסיפו ולא גרעו אלא התירו המותר ואסרו האסור לחבית מליאה שמן אם יתן לתוכה מים מקיאה השמן: