|
לווקן [וויים]. (ברכות נד) דסמך על הזיקין הגיחור והלווקן גמרא לווקן והברדניקוס. (בכורות מה) הכושי והגיחור והלווקן (גמ') לווקן חיוורא כי ההוא דאמר להו מאן בעי לווקני ואשתכח חיוורי (א"ב פי' בלשון יוני לבן ובפרט בזה השם נקראו אנשים אשר בהרות בהרות לבנות בפניהם או שנהפך עור הבשר ללבן נגד הטבע והדבר זה ידוע אצל הרופאים): ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|