[באלקען] (כלים פ"כ) כופת שקבעו בנדבך קבעו ולא בנה עליו טהור בנה עליו ולא קבעו טמא פי' עץ הוא בנוי בדימוס כדי לחזקו והוא מלשון כפיתו בסרבליהון. פ"א עץ עב מן תמרא כדתניא א"ר מאיר מעשה באחד שכופת שנים כיפים מן תמרא וכו'. ועוד תניא כופת בין חקוק בין שאינו חקוק מטלטלין אותו בשבת לא אמרו חקוק אלא לענין טומאה. (שם פכ"ב) כופת שסירקו וכירכמו ועשאו פנים רבי עקיבא מטמא וחכמים מטהרין עד שיחוק בו פי' עץ שקבעו בכותל כדי לחזקו שסירקו שצבעו שכרכמו בצעפרן בשביל נוי עד שיחוק בו אינו מטמא עד שחופר בו מקום לישיבת הנר שהוא פנס (אהלות פרק י"א) סגוס עבה וכופת עבה אין מביאין את הטומאה פי' גאון קורה היא (א"ב פ"א בערך קפל):