[איינדריקען, בעהעלטניס] (אהלות פ"ח) כפישה שהיא נתונה על יתדות מבחוץ טומאה תתתיה כלים שבכפישה טהורין (שם פי"א) כלים שבין שפתי כפישה לבין שפתי החדוד אפילו עד תהום טהורין. (נדה ו) והתנן (פ' ד' בטבול יום) אשה טבולת יום לשה את העיסה וקוצה הימנה חלתה ומנחתה בכפישה א' באנחות'. (גיטין סד) אבל עושין חולין בטהרה ונוטל הימנה כדי חלה ומניחה בכפישה או באנחותא. (חולין קז) חמת וכפישה שתיקנן נוטלין מהן לידים פירוש בלאי חמתות מקורעין שטהרו מלקבל טומאה פ"א כפישה דאהלות היא קרטליתא והיא קפיזא בלישנא דרבנן והוא כעין סל גדול שכובשין בו זיתים לכומרן (טהרות פ"ו) המניח זיתים בכופש וכו'. ונותן בו ענבים כדתנן ונותן לתוך הכפישה ומוליכ' לגת ובית מושבה רחב. ותניא הבור והדות בחצר וכפישה נתונה עליו טהור ואנחותא נמי כלי הוא. כיוצא בו (יבמות קז). פישון הגמל במדה כפישה מדד לפיכך מדדו במדה כפושה. פי' הוא היה מודד פירות נכסיה ומוכרם במדה כפישה כלומר היה מפסידם לפיכך מדדו לו במדה כפושה והודו למאן דאמר אשתו שלא בפניו. בירושלמי מקשו כמעשה דפישון הגמל ומתמהי וקשיא אילו העושה דבר שלא כשורה מתירין ערוה שלו. ופריק רב חסדא הדא אמרה עבדה ומיאנה מן הנשואין ושלא בפניו על דעת בית שמאי מיאוני' מיאונין (א"ב פי' בלשון יוני ורומי כלי עשוי לקבל בתוכו כלי אחרים כמו תיבה סל ותיק):