|
כייר [מאלען. צייכענען]. (ע"ז מז) שלשה אבנים הן סיידה וכיירה לשום ע"ז וחידש נוטל מה שחידש (ב"ק נא) ובא אחד וסייד וכייר אחרון חייב (ב"ב נד) המוציא פלטורין בנכסי הגר וסד בהן סייר אחד או כייור אחד קנאו פי' סיוד בסיד כיור שצייר בה צייור אחד בכותל מן הסיד או על שמי קורה כמו שעושין בפלטין ואנכי יושב בבית ארזים תרגומו כיורי ארזים ספון בארץ תרגומו ומטלל בכיורי ארזיא בבתיכם ספונים תרגומו בבתיא דמטלנן בכיורי ארזא (א"ב בנוסחאות כתוב כייד: ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|