[ווארם] (חולין כח) מאי לאו בעוף דקא בעי לדמיה ליניבא לא בחיה דקא בעי לדמיה ללכא (שם פה) רבי חייה נפל ליה יניבא בכיתניה פי' דם העוף שעושין אותו להמית התולעת שגדל בפשתן ויש מפרשים התולעת הזה כשירית דם העוף בורח מן הפשתן ודם החיה עושים אותו לצבע לכא סם שניו לכ"א ודם מחיה מחזק אותו הגוון ועוד מפורש בערך אנבא: