[איין ארט גראז] (כלים פ"ג) יבלית שטופלין בה את הפדסים. ס"א פטסים פי' עשב ששמו יבלא. ובלשון קודש חצובה (גיטין סח) וחילפי דימא ויבלא (חולין קה) כרך ריפתא איובלא ותנן (שביעית פ"ב) מפרקין ומייבלין פי' מסירין עשבים הרעים ועוד פי' בערך זבל: