[שלאגען] (חולין נו) דרסה או טרפה בכותל פי' הכה אותה (שם קמא) זיל טרוף אקן דליאגבהו וקנינהו. (ברכות ה) טורפין לו תפילתו בפניו שנא' טורף נפשו באפו פירו' קיימא לן בתפלת ערבית ומפני המזיקין דבר אחר מפני שגר' לשכינה להסתלק לפיכך טורפין לו תפילתו לזה שיצא והניח לחברו שהשכינה שרויה אפי' בשנים שנא' אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו וכשיצא גרם לשכינה להסתלק ועל זה טורפין לו תפלתו שנא' הלמענך תעזב ארץ ויעתק צור ממקומו כלומר את גרמת להסתלק שכינה שלא יכתב זכותו כדמפרש לקמן פי' אחר הלמענך תעזב ארץ בתמיה כלו' לא יעזבנו הקב"ה אלא שכינתו שורה עמו: