[קארב] (כלים פ' כב) טרסקל שחיפוי על עור טמא טמא מת פי' העור טמא מדרס והטרסקל טהור מכלום. (שבת ה) בטרסקל שבידו פי' כלי שעושין אותן מערבה קלופה ואוכלין עליו לחם ורחב אמה א' ויש שרחב ב' אמות ובלשון הקדש טסקא ולשון ארמי טיריינא ויש לו מכסה עור (א"ב פי' בל' יוני שלחן של שלש רגלים ורש"י לא חש לפי' המלה במסכת שבת פרק רבי אליעזר דחולין אבל מטה וכסא טרסקל ואסלא פי' שהוא מין כסא וכסא אדם נוטה יושב על ארבע רגלים):