[באוועגן שאקלען] (חולין מה) לוי הוה קאי בי מסות' חזייה לההוא גברא דטרייה לרישיה פי' נפל למרחץ והכה ראשו בכותל או בקרקע ונתנדנד מוחו כההיא דגרסינן (ב"ב יח) הא קא משמע לן דטריא קשי לכותל. (שם כב) מאי טעמא אילימא משום טיריא והוא הנדנוד אי הכי הא דתניא ושל חמור שלשה מן האיצטרובל וכו' התם מאי טירי' איכא אלא משום קלא מיהא שמעינן שהטירי הוא הנידנוד: