[געבן האנדלען]. (שבת קח) א"ל מה למיטרא (למימשי) מהני מיא בשבתא א"ל שפיר דמי מהו למימץ ומיפתח פי' ליתן בפניו (בסוף גמרא דמסכת תמיד) שקל מהנהו מיא טרא באפיה. (מציעא סב) ואי איניש דאתא מעלמא דלא שקיל וטרי בהדיה פי' אדם שלא נשא ונתן מעולם עמו. כולם אחוזי חרב תרגום וכהנאי וליואי וכל שבטיא דישראל כולהון אחידן בפיתגמי אוריתא דמתילן לחרבא ושקלן וטרן בהון כגיברין מאלפי קרבא. (מכות יא סוטה ז) בגמרא ואומר לה דברים שאינן כדי לא הוה ידע למישקל ומיטר' בהדי רבנן ידיו רב לו כלומר יש לו כח לישא וליתן: