[וואלד] (שבועות ו) א"ל רב פפא לרבא הי חשיב אמר ליה בחורשיה קא אכיל בתמיה כלומר מי נהוג לאכול ביער במקום שאין בני אדם מצויין שאין אתה מכיר גדולתו ודאי קיסר עדיף. ורב האי גאון פי' בחורשא מכת עיין בלשון ארמי נקרא חורשא וכשהיה מקום בגופו של אדם שתוחבו וצריך חפיפה אמר קא אכיל ליה והכי קאמר רבא על רב פפא כששאלו איזהו חשוב מלך פרס או מלך רומי בחורשה קא אכיל ליה כלומ' שמי שעומד במקום מלך פרס ושואל איזהו חשוב הוא איש מלחמתו מכח עין תוחבו וכאלו תובע עיניו להתעוור כי היה מנהג מלכי פרס כל מי שמיקל מלכותן מעוורין עיניו פשיטא שבור מלכא ומחוי ליה ותיכול כל ארעא ותדושינה ותדוקינה פי' הראה לו בידו קיסר עדיף דכתיב ביה ותיכול כל ארעא אבל אי אפשר לומר בגלוי. (ב"ק פא) ושיהו מרעין בחרשין פי' ביערים וכן תרגום יער חורשא (א"ב תרגום על גל יסבכו די על איגר שרשוי חרשין בנוסחאו' שלנו (בב"ר) לחרישת קנים גרסינן ובעל הערוך גרס רחישת עיין שם):