[קארטאפעל] (ב"ב קכד בכורות נב) חפורה והוו שיבלי שלופפי והוי תמרי פי' כגון שחח ונעשה שבלים וכיוצא בו שופפי והוי תמרי. (יבמות סג) אמר רבא מאה זוזי בארעא מילחא וחפורה פי' מי שיש לו במאה זוזי חיטי נזרעין בקרקע אינו מרויח שיאכל אלא מלח וירק. (בסוף פסיקתא דעשר תעשר) אם נתת לי מן התפוריות ומן הקטניות אף אני יש לי ליתן לך מן החפוריות ומן הקוטניות. יתן יי את מסר ארצך אבק ועפר בא לוי אצלך וכו':