[פערשליססען. געשטערקט] (שבת נג) ולא פרה בחסום שבפיה. (ב"מ צב) מת נפשך אם חסמת פטור אף פועל אם חסמת פטור פירוש מה נפשך כשאתה עומד בכרמך אם אי אתה אוכל פטור אף פועל אם עשית עמו תנאי על מנת כן אני משכירך ואתן לך כך וכך שלא תאכל פטור. (פרק י"ו דכלים) המלקוט של בקר והחסוס שלו פי' כמו מצודה קטנה של תבלים שחוסמין בה פי הסור והגמל. הסלים של עץ כשיחסום ויקנב פי' מלשון לא תחסום כיון שגומר אדם הקופה או הסל וגומר שפתו היא חסמה וכן פירש (פ"ד בכלים) חומר בשירי כלי נצרים מבתחילתן תחילתן אין מקבלין טומאה עד שיתחסמו (פ' י"ג בכלים) המעצד והאזמל והמפסלת והמקדח שנפגמו טמאין ניטל חסומן טהורין פי' בפי החרב ובפי הסכין ובפי הקרדום ובחודו של מקדת נותנין ברזל טוב ששמו צר בלשון קודש וחוסמין פיהן בו שיהא חד לחתוך יפה ובלעז נקרא אצר"ו ובלשון ישמעאל טבר והוא איצטמא לפרזלא דגרסינן (ביצה לג) אין מלבנין את הרעפים מאי קא עביד ברעפים חדשים עסקינן מפני שצריך לחסמן פירוש לסתום נקביהן. (בויקרא רכה אחרי מות פרשת כשושנה) רבי אלעזר חסמא אזל לחד אתר אמרון ליה חכים ר' למפרס על שמע חכים רבי למיקרב אמר לאו אמרו ליה על מגן קרון לך רבי נתכרכמו פניו והלך אצל רבי עקיבא אמר לו מה לך פניך חלניות תני ליה עובדא אמר ליה צבי רבי דייליף אמר ליה אין תיב אזל לתמן אמרון ליה חכים רבי למיפרס על שמע אמר להון אין חכים רבי למיקרב אמר להון אין אמרון הא חסים אלעזר והוה קרו ליה אלעזר חסמא (בב"ר פרשת ג) והשקה את כל פני האדמה אמר ר' אלעזר ב"ר שמעון אין הארץ שותה אלא לפי חסימה חזיה דהוה קא מחסם כבר פי' בערך הסס: