[געוואלדזאם] (יומא לט קידושין נג ובתוספתא דסוטה) מעשה באחד שחטף חלקו וחלק חברו והיו קורין אותו בן חמצן עד יום מותו מאי קראה מכף מעול וחומץ. רבא אמר אשרו חמוץ ואל תאשרו חומץ ורועה זוללים יכלי' אביו תרגומו ודמחבר נזלזולי, מחמיץ אבוי: