[שלעכטר ווייץ] (בריש כלאים) החיטין והזונין אינן כלאים זה בזה. (ובריש כלאים ירושלמי) זונין מין חיטין אלא שהפירות מזנין כהדא דכתיב ולא תזנה הארץ. (ובב"ר בסוף) בר לוליאני בר טיברי בשם רבי יצחק אמר אף הארץ זינתה היו זורעין לה חיטין ומסקא זונין. אילין זוניא מדריה דמבולא אינון. (ובפסיקתא כי אל ארצי ואל מולדתי אלך) א"ר יצחק חיטיא דקרתך זונין מנהון זרע פי' זונין גדוז"לו בלע"ז ובלשון ישמעאל זואן והן זרעונים שחורים הנמצאים בין החטים: (א"ב פי' זיזנין בלשון יוני ורומי מין נטע כמו מין דגן נולד מחטים מעופשים קודם הזרעם:)