[שפיצע אנפאנג] (שבת סד) זנב לשון (יומא מא מנחות לא) שני פרשיות לא יעשנה כזנב פי' רחב מצד אחד וקצרה מצד אחר. (מגלה יב) בא גבריאל ועשה לה זנב פי' כל דבר שהוא יתר שאינו כמדת חברו משתנה מכמות שהוא ממה שהעולם נוהג קרוי זנב וכזה נמצא הרבה: (כלאים פ"ג) שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב חד אמר פרצוף וחד אמר זנב. (עירובין יח) כי בודאי הדבר מתברר כי לא אמר זנב ממש: