|
זמם [צוים] (סנהד' קז) מאי זמותי בל יעבר פי פי' אמר דוד לפני הקב"ה זממא נפלה בפומא דמאן דסני לי ולא אמרית כי האי מלתא בחנני ה' ונסני. (שבת קיא) אלא קטרא דזממא גופיה פי' נוקבין ליה לחוטמיה דגמלא ומביאין יתד וקטרין ביה אפסרא זוטא והיינו זממא וקשר של קיימא הוא ובתר הכין קטרין בההוא אפס' חבלא אריכא דמשכין ליה לגמלא ביה והוא קטרא דקטרין בזממא. ויפתח את הגמלים ת"י ושרא זממי גמליא. ומתגי בשפתיך תרגום וזמם בשפוותך. ורסן מתעה תרגום וזמם דטעו (תרומות פ"ט) תולה כפיפיות בצוארי בהמה ונותן לתוכה מאותו המין נמצא לא זומם את הבהמה ולא מאכיל את התרומה פי' לא חוסם: ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|