[אייין פאר] (ב"מ קיו ובב"ב נב שבועות מו) רבא אפיק זווא דסרבלי וספרא דאגדתא מיתמי בדברים העשוים להשאיל ולהשכיר. (ע"ז עה) אי הכי אפי' זווא דסרבלי נמי אמר ליה רבא כלי סעודה אמורין בפרש' פי' שני סרבלים (שבת נו סוכ' ד) אתמ' רב ורבי חנינ' ורבי יוחנן ורב חביב' מתנו בכוליה סדר מועד כל כי האי זווא חלופי ר' יוחנן ועייל רבי יונתן (ברכות כג) רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי ורבי אלעזר ורבי יוסי בר' חנינא פי' נמצאו תרי זווי רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי זווא חד רבי אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא זווא חד חד מהאי זווא וחד מהאי זווא כגון רבי יוחנן ורבי אלעזר ורבי יהושע ורבי יוסי או אפכא רבי יוחנן ורבי יוסי ורבי יהושע ור"א (כתובות עא) אם תמצא לומר זווי זווי קתני (שבת קכט) בתלתא מאי טעמא לא משום דקאי מאדים בזווי פי' יום ג' יבא מאדים ב' פעמים בזווי בשעת ח' ובשעת כ"ב משום הכי חיישינן לסכנה כי מאדים ממונה על הדם זה פי' ר"ח ז"ל: