[איין טרוריגגעשרייא] (במגלת איכה היו צריה לראש) עמד ושרף את האוצרות שמע רבן יוחנן בן זכאי אמר ווי אמר ליה למה אמרת ווי אמר ליה וה אמרית בין ווי לוה נמלט רבן יוחנן פי' ווי לשון צער וה ל' שמחה (בפסיקתא דעשר תעשר ובילמדנו בסוף פ' בראשית) ויעלני מבור שאון מטיט היון ממקום שהן אומרים ווי וה כשהן משליכין אותן באש הן אומרים ווי וכשהן משליכין אותן לשלג הן אומרים (מ"ק כח) נשי דשכנציב אמרן ווי לאזלא וויא לחבילא פי' כשהיה נפטר אדם בלא זרע מקוננות אוי לחבל דלא שבק זרעא. פי' אחר נשי דשכנציב היו חכמות והיו מענות ואומרות אוי להולך כדכתיב כי הולך האדם אל בית עולמו ואוי למי שהוא ממושכן ונתבע לשלם הפקדון שאצלו כלומר האדם מתמשכן לשלם רוחו שהיא אצלו בפקדון לבעלה פי' חבלא משכון כמו אם חבול תחבול (א"ב פי' וה בלשון רומי האח לשון שמחה פירוש ווי בלשון יוני ורומי אוי אבוי לשון צעקה תרגום אוי לך מואב ווי לכון מואבאי):