|
הרג [טעטטען] (נדרים מא ובב"ק קיג) נודרין להרגין ולחרמין ולמוכסין שהיא ארומה אע"פ שאינה תרומה וכו'. (כריתות כד) כגון שבא הרוג ברגליו פי' אותו האיש שמעידין עליו שנהרג בא הוא בעצמו ברגליו דליכא לספוקי שנהרג. (פסחים נ) ושמעתי שהיו אומרים הרוגי מלכות אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן וכו' עד שני אחין דלוד פי' נמצאת בת קיסר הרוגה ובקשו להרוג כל היהודים בשבילה ואמרו הם אנו הרגנום כדי להציל כל ישראל ונתרצו הם והם שמעיה ואחיו שנהרגו בי"ב באדר כדמפורש (תענית יח) טריינוס גופיה בטולי בטלוה הואיל ונהרגו בו שמעיה ואחיו וכ"ה (בב"ב י): ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|