[איבערלייגען] (שבת קמז) אביי הוה קאים קמיה דרב יוסף א"ל הב לי כומתאי חזא דאיכא עלא עילוה והוה קא מהסס למיתבה ליה א"ל נפוץ שדי אנן לא קפדינן מידי (כתובות כ) לסוף אידכר רב אשי ואסהיד ליה חזייה לרב כהנא דקא מהסס א"ל מי סברת עליך קא סמיכנא אנא דרמאי אנפשאי ואידכרי. (בב"מ) א"ל זיל שקול לנפשך חזייה דהוה קא מהסס אמר ליה זיל פלוג ליה לחייא ברי פי' מדקדק על עצמו מליגע בו שמתיירא מן העון (חולין ע) שמעיה דרבי חנינא הוה קאים קמיה דר' חנינא א"ל קמיץ והב לי דאיכול חזייה דהוה קא מהסס א"ל בבלאה את גום שדי פי' כיון שאת מתיירא מן העבירה חתוך זה החלב דאייתרא והשליכה (א"ב חסם כתוב בנוסחאות דידן ושם הביא בעל הערוך קצת מימרות אלו):