|
הדק [צוזאממען שלאגען]. (שבת סה) הא דמהדק הא דלא מהדק. (פסחים קח) אלא הדוקי הוה מהדיק. (שבת קמא) אמר רבה לא ליהדוק איניש אודרא בפומה דאשישא דלמא אתי לידי סחיטה פי' לא ידחוק אדם מוכין שרויין בפי אשישא שמא יבא לידי סחיטה. (חולין נז) שנפחת' גולגלתה והטיל לה רופא הדוק של קרא וחייתה פי' שם באותה פחיתה חתיכת קרא והדקה וחייתה: ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|