[איין לאנד] (בבא קמא כח) רב הונא נח נפשיה פתאום הוו קא דייני רבנן תנא להו זוגא דמן הדייב לא שנו אלא שלא הגיע לגבורות אבל הגיע לגבורות זו היא מיתת נשיקה. (בתרא כז) בעא מיניה יעקב הדייבא מרב חסדא פי' שם מקום (א"ב ובערך חדייב יש מימרות אך הדייב הוא עיקר):