[הערצאג העררפיהרער] (סנהד' לה) תנו לי דוכוס אחד. (ובב"ר פ' סח) שרי מפיק דוכסין ומעייל דוכסין (ובויקרא רבה זאת תהיה) דוכסא רואה אותי ונוטל אותי (ובפסיקתא דוזאת הברכה) ויאמר המלך סוב התיצב כה ויסוב ויעמוד אמר ר' אבא בר כהנא אי הוה דוכוס איתעביד איפרכוס ואי הוה איפרכוס איתעבד איסטרטליטיס (ובילמדנו) בריש ואלה שמות משל לאחד שרגם איקינון של דוכוס פי' שר ואיפרכוס גדול ממנו ואיסטרטליטיס גדול ממנו. (ובמגלת איכה) בענין רבי אלכסנדרי פתח ויגל את מסך יהודה גלי דכסיה (ובויקרא רבה בזאת תהיה בסוף פרשת רפאני ה' וארפא) וצוה הכהן ופנו את הבית רגל את מסך יהודה גלי דוכסיה ס"א גלי בילאות כלומר גלו השרים והעשירים (א"ב דוכוס בלשון רומי שר צבא ואיפרכוס בלשון יוני שר הפרשים ואיסטרטליטיס בלשון יוני נגיד מלחמה ובעיר רומי היו שרי צבאות הרבה אבל בעת צרה היו בוררים נגיד מלחמה על כלם ומשנהו שר המפרשים תרגום בפסוק ויספר להם המן והיה איתמני עם דוכסי מלכא):