[העהע שטאפע באנק] (במדות בפרק שני) והדוכן נתון עליה. (מגלה ג) ולוים בדוכנם פי' ל' ישמעאל שם האיצטבא דוכן ועומדין עליו הלוים. (ב"ב כא) ואי איכא ארבעין מותבי' ריש דוכנא. פי' ממונה תחתיו שיסייעו ללמד הנערים ואין מנכין לרב משכירותו כדי לשכור אותו ריש דוכנא אלא מסייעי ליה ממתא כלומר הצבור שוכרין אותו ופי' ריש דוכנא ראש האצטוה ששם ישיבת הנערים (א"ב תרגום שאו ידיכם קודש טולו ידיכון כהניא על דוכן קודשא) (כלים פ"ז) דכון שיש בו בית קיבול קדירות טהור משום כירה וטמא משום כלי קיבול פי' דכון עושין בארץ ישמעאל מצבה מן החרש כמין איצטבא ותחתיה חלול ועושים בה מקום מלמעלן והאש דולק תחתיה כלי קבול כלומר כלי הוא הרחב שלו תוכו שהוא רחב. פירוש אחר דכון שיש בו כמין מכתשת של עץ וכירה עליו כדכתיב או דכו במדוכה: