[טעפפער ליים] (שבת קיג) ההוא גברא דאכל גרגשתא ואכל תחלי וקדחי ליה לליביה ומית. (מציעא מ) איכא דאמרי משום גרגשתא האי מיצא והאי נא מיצא פי' עפר נקי שאין בו תערובת ועושין ממנו כלי חרש יש עפר שמוצץ ויש עפר שאינו מוצץ. (ובע"ז לח) ומייתי חצבי חדתי חיורי ומלן להו מיא ותרן בהו גרגשתא. (יבמות קז) אכלה גרגשתא ורקקה ולא כלום הוא. (כתובות ס) דאכלה גרגשתא הוו לה בני מכוערי. במעבה האדמה תרגום בעובי גרגשתא: