[אויגען שטאאר] (שבת עח) דם כדי לכחול עין אחת שכן כוחלין לברקית. (פסחים קיא) בגמ' דלא יפחתו לו בסוף הלכ' מן שתי מיא בצעי קשה לברקתי (גיטין לח) לברקתי ליתו עקרב' דשב חומרי וכו' (בכורות לח) לבן צף הרי זה מום השוקע אינו מום וסימנא בורקא. (מציעא עח) השוכר את החמור והבריקה גמ' מאי הבריקה הכא תרגומו נהריתא פי' שעיניה יפים ואינה רואה על ידי רוח יבא זה החולי וכן פי' קשה לבורקתי רוח שאוחזת את העינים: