[אבשאס. וועגריקען טאנץ]. (גיטין כז) הנהו בני הרמך דאזיל בדו בר שניא וכו'. פי' בר שניא בלשון ישמעאל מחול. ופי' דבר המועתק ממקום למקום כי משנין את מי הנהר מללכת נגדם ומסיבין אותן או את רובן ממקום שהיו הולכין בו אל מקום אחר אותו המקום המשונה אם לכל מי הנהר נעשה נקרא שניא ואם למקצת מי הנהר נעשה נקרא בר שניא ובי הרמך זו עיר היא אצל פומבדיתא ושם מימי פרת מתחלקי' לכמה חלקים באו בני הרמך ופתחו נהר אל אחד חלקי פרת שמכניס קצת מימיו וסובב בשלשה ובד' פרסאות וחוזר ומטיל את המים אל סוף הנהר העיקר והעליונים הם בני המקום אשר תחת השניא ולמעלה ממקום חזירת המים וכן הוא כיון שעשו כן באו בני המקום שהסבו המים ממנו וצעקו לפני אביי אמרו לו הרי הנהר אשר לפני ארצינו מתקין תיקנא. ופירושו שקרקעיתו עולה למעלה ואין המים עולין אליו אלא נשפכין כולן אל בר שניא אמר להן לבני בי הרמך לכו וסייעו את בני המקום הזה בכרותם את הנהר כדי שיורידו בו מעט למען יבואו שם ולא ישפכו כולם לבר שניא אמרו לו הרי השדה אובדת והפירות מתיבשין אמר להם אם כן צאו מן המקום דהכין דינא כל דאלים גבר זה פי' רב האי גאון: