[העפאר דרונגין] היה חמץ מבצבץ ויוצא (בגמ' דפסחים דפרק קמא) (סוטה יא) בגמרא וכן בענין הטובה ולאחר שהולכין מבצבצין ויוצאין כעשבי השדה שנא' רבבה כצמח השדה (כתובות קיא) אמר רבי חייא עתידין צדיקים שמבצבצין ועולין לירושלים שנא' ויציצו מעיר כעשב הארץ. (חולין מו) מותבינן על גדפא או גילא או רוקא אי מבצבצא טריפה (ושם מה) אתמר רב ושמואל ולוי דאמרי מכניס ידו לתוך מוחו ובודק אי מבצבץ ועולה טריפה ואם לאו כשרה כמו אדם המפיס מורסא ורואה אם מבצבץ ועולה ויוצא מן המוח טרפה: