[מערזערקיילע. שטייסיל] (שבת עז) מאי בוכנא בוא ואכנה. (עירובין קב) אמר ליה בכנא קא אמרת. (ביצה יד) רב ששת שמע קל בכנא (סוכה לה) תני רב יוסף ניטלה בוכנתו. (נדה נב) אנא בוכנא דפרזנא. (חולין לו) בכנא ואסיתא פי' בכנא עלי אסיתא מכתשת וראש הצלע משופה כמין עלי ובחוליה חקוק כמין מכתשת משני צדדין ושני ראשי הצלעות נכנסין בהן: (ובב"ק צג) ועשאן כלים בבוכני דהיינו שיפן: