[צייכין] (חגיגה טז) ר"ע עלה בשלום וירד בשלום ואתה מרבבות קדש אות הוא ברבבה שלו פי' שאין בכל המלאכים דומה לו והוא ראה מלאכים דומין למטטרון וידע דלאו קודשא בריך הוא. באות מי מרה (מ"ק כה) סמוך לסימן חנן פירוש באו רוב שלישית במים ישראל נקראו שלישית ורבא שקול כרוב ישראל ובא לדגלת שהוא חדקל דבעיתו מיא באות מי מרה שסוטה נבדקה בהם שמו אותותם אותות בילמדנו והיה עקב תשמעון כי תאמר בלבבך בשעה שנכנסו שונאין לבית מקדש היו חורקין שיניהן ומחרפין והיו מנעליהן מסומרין והיו עושות רשומות ברצפה שכן הוא אומר בקרב מועדיך שמו אותותם אותות. ת"ר אין לוקחין מן הנבע לא אותות ולא דוגמאות (בב"ק קיט) ובסוף כלאים אותות הגרדין ואותות הכובסין אסורין משום כלאים (כלאים פ"ט) פי' חוטין של אורגין שמשימין משום אות והגוזל צמר שמראה בו צבעי דוגמאות היינו נמי שמראה בו: