[ווארצל]. בריש טהרות (בפרק זתים ואם היה נוגע באוס פירוש עיקר הזתים שהן בקרקע המעטן ונדבקו ונעשו אחת כדתניא היתה לו אוס של זתים ועתיד להפכה כיון שתקע בה יתד אף ע"פ שיש בה גושין הרבה ועוד אמרינן גרגרי' שנשרו במים ונעשו אחת. או שהלכה האוס (בנגעים פרק מראות נגעים) ובפ' (יש בשער לבן) פי' האוס עיקר להמכה ושרש' (א"ב בלשון רומי פה וכל דבר שהוא פתוח כפה וכן קוראים מה שנראה תוך שפתי הנגע ובגרסאות שלנו כתוב אום):